החלטה בתיק פש"ר 3169-07

מחלוקת הנוגעת להתחשבנות הכספית שבין הצדדים, בעקבות החלטה מיום 18.4.10.

רקע

בהחלטה מפורטת בתיק פש"ר זה, החלטה מיום 18.4.10, קבע בית המשפט (כב' השופט יורם צלקובניק) כי לקופת פשיטת הרגל של החייב יגיעו 40% מסכומי כסף שהושגו בפשרה, בין צד שלישי (חברת תעשיות מלח) מחד ובין החייב ואחר (שמשון כץ, להלן - "כץ") מצד שני, כתוצאה מהליכים בתיק שנוהל נגד צד שלישי בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 2083/06). כיוון שסכום הפשרה עמד על 4,000,000 ש"ח, חלקו של החייב עמד על 1,600,000ש"ח. מתוך סכום זה, שהינו חלקו של החייב, נפסקו לטובת עו"ד יוסי כהן הוצאות בשיעור 15%. כן נפסקו הוצאות בשיעור 7.5% למומחה הכלכלי. 

הצדדים חלקו בשאלה האם ההוצאות שנפסקו, כוללות מע"מ. כן נתגלעה מחלוקת בשאלת החזר אגרת בית המשפט, שכן כתוצאה מהסדר הפשרה שאושר עם הצד השלישי, הוחזרה לחייב ולכץ אגרת בית המשפט ששולמה, כמעט במלואה.

הסכומים שהעביר עו"ד יוסי כהן לקופת הכונ"ר

מסיכומי הצדדים ומהמסמכים שצורפו עלה כי עו"ד יוסי כהן העביר לכונ"ר כספים:

ביום 20.2.08 הועברו לקופת הכונ"ר 971,602 ש"ח

ביום 27.3.08 הועברו לקופת הכונ"ר 31,621 ש"ח, (עו"ד יוסי כהן שילם בנוסף עמלה בשיעור 10.3 ש"ח בהעברה זו ולכן חשבונו חויב בסך של 31,631.3 ש"ח).

ביום 27.9.10 הועברו לקופת הכונ"ר 182,000 ש"ח.

סה"כ הועברו כספים ללא החזר האגרה בשיעור 1,153,602 ש"ח.

סה"כ הועברו כספים כולל החזר האגרה בשיעור 1,185,223 ש"ח.

חלקו של החייב, בהחזר אגרת בית המשפט, בת"א 2083/06

בהתאם למסמכים שצורפו, בתיק בתל אביב, שולמה ביום 3.9.06 אגרה בסך של 100,170 ש"ח. לאור סיום התיק לאחר ישיבת גישור, הושבה אגרה בשיעור של 99,154 ש"ח ביום 9.3.08. עו"ד יוסי כהן גבה מהחייב ביום 3.9.06 עבור אגרה סך של 40,300 ש"ח. בהחלטת כב' השופט צלקוניק נקבע כי היחס בין החייב לכץ, יעמוד על 40% לחייב, 60% לכץ, ולפיכך בהתאם יש להתייחס בנוגע להשבת האגרה. כיוון שהושבה רוב האגרה שנגבתה, (98.98%), בשיעור העומד על סך של 99,154 ש"ח, היה על עו"ד יוסי כהן להשיב מתוך סכוך זה 40% לחייב, סכום העומד על סך של 39,662 ש"ח. כיוון שהושבו 31,621 ש"ח בלבד, על עו"ד יוסי כהן להוסיף סך של 8,041 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום השבת האגרה בפועל מבית המשפט למשרד עו"ד יוסי כהן, 26.3.08 (האגרה יצאה מבית המשפט ביום 9.3.08, והגיעה למשרדו של עו"ד יוסי כהן ביום 26.3.08 כטענתו).

האם ההוצאות עליהם הורה בית המשפט כוללות מע"מ

כאמור, בית המשפט פסק 15% מסכום הפשרה, כלומר 240,000 ש"ח כהוצאות עו"ד יוסי כהן, וכן 7.5% כהוצאות המומחה הכלכלי, כלומר סך של 120,000 ש"ח. הצדדים חלקו בשאלה האם לסכומים היה מקום לצרף מע"מ או שמה הסכום כולל בתוכו מע"מ.

עיון בהחלטת בית המשפט מיום 18.4.10 העלה כי בית המשפט אשר העריך את עבודת עו"ד יוסי כהן והמומחה הכלכלי, איזן בין השכר שביקשו ובין זכויות החייב והנושים בהליך הפש"ר. עיון בחומר הרלבנטי מביא אותי למסקנה כי בעיקרם של דברים, ההוצאות שנפסקו לעו"ד יוסי כהן, היו עבור טרחתו. ברי כי לעו"ד כהן היו הוצאות, תוך שכאמור, אין מדובר באגרות ששולמו בנפרד, אולם עיקר ורוב רובו של הסכום הינו תגמול לפועלו של עו"ד יוסי כהן, כלומר שכר טרחת עו"ד. לפיכך מצאתי שחלה התוצאה שבתקנה 512(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, לפני שתוקנה בתיקון תש"ע - 2010 (נחתמה ע"י השר ביום 7.9.10, פורסמה בקובץ תקנות 6933, ביום  18.10.10), תוצאה ולפיה יש להוסיף לסכום מע"מ. לפיכך, זכאי היה עו"ד יוסי כהן לתוספת מע"מ על הסכום שנפסק.

שונים הדברים לגבי המומחה הכלכלי, לגביו אין הוראה מיוחדת, בתקנות. ללא הוראת תקנה 512 (ג) שלעיל, גם לגבי עו"ד יוסי כהן, היה מקום לקבל את הבקשה, ויכול ואילו ההחלטה מושא הבקשה הייתה לאחר תיקון תקנה 512(ג) היה הדבר מוביל לתוצאה שונה ממסקנתי לגבי עו"ד יוסי כהן. בכול אופן, בהעדר מקור בדין לתוספת המע"מ, הסכום שנפסק למומחה הכלכלי, הינו סכום כולל מע"מ ומכאן שעל המומחה הכלכלי יהיה להשיב את המע"מ, אולם זאת בכפוף לזכות הטיעון שלו, כפי שיפורט להלן. 

טענת עו"ד יוסי כהן שהיה צריך להוסיף כצד את המומחה הכלכלי

לאחר הגשת הבקשה, לאחר הדיון, ולאחר שהחייב סיכם טענותיו, טען עו"ד יוסי כהן כי היה מקום לצירוף המומחה הכלכלי כצד, שכן המבוקש הינו לחייבו להשיב כספים, למרות שלא היה צד להליכים שקדמו להחלטה זו. לא מצאתי להרחיב בנושא זה, ולהסרת הספק, מתוך הסכום שעל עו"ד יוסי כהן יהיה להשיב, יעוכב סכום המע"מ שהעביר הוא למומחה, כלומר 16% (כשיעור המע"מ אז) לסך של 120,000 ש"ח, שהינם 19,200 ש"ח מיום 18.4.10. סכום זה יעוכב ביצועו, ככול שעו"ד יוסי כהן יודיע בתוך 15 יום שאין הסכמה להחזר זה, או שאינו לוקח אחריות להחזר זה. במקרה שתוגש הודעה כאמור, יוכל החייב להגיש בקשה בתוך 15 יום לאחר מכן, לחיוב המומחה הכלכלי בהחזר המע"מ שאז אעיין שוב בהחלטתי זו.